ברוכים הבאים - מסע של חיפוש, אמונה והבנה

"איפה שהשכל נגמר – שם מתחילה האמונה." (רבי נחמן מברסלב)

הדרך הכי נכונה, הכי קלה והכי שלמה להגיע לאמונה — היא פשוט להאמין.
בלי חשדות, בלי שאלות, בלי להסתבך יותר מדי. אמונה אמיתית זו לא חקירה אינסופית — זו בחירה בלב.
להאמין במה שלא רואים, כי זהו טבעה של הרוחניות. האמונה נבנית מתוך תמימות, מתוך פשטות, מתוך קבלת דברי אמת שעברו אלינו מדור לדור. התורה הקדושה, עם שלשלת הנבואה, המסורת, וההעברה הנאמנה של הדורות — אלו יסודות חזקים שאפשר להישען עליהם. גם אם לא כל דבר נראה לנו ברור —
זה לא אומר שזה לא אמת. זה רק אומר שאנחנו עדיין לא מבינים את התמונה המלאה.
וכמו שילד לא תמיד מבין את דברי הוריו, אך סומך עליהם — כך גם אנחנו מתבקשים לסמוך על דבר ה',
ולבחור באמונה שמבוססת על אמת נצחית ולא רק על שכל זמני. אחד המאפיינים של אהבה — הוא אמון. כשאדם אוהב באמת, הוא בוחר לראות בטוב. הוא לא מחפש כל הזמן הוכחות. הוא מאמין.  וזה גם היסוד של האמונה: לבחור בצד החיובי, לבחור באור, ולא להיגרר אחרי החשדנות, שמובילה אותנו לשלילה, לפירוד, ולריחוק. לא צריך להפריך את המדע צריך שאדם יבין שכל מה שלא ברור לנו זה סוג של כיסוים שהשם יתברך שם בעולם בשביל הבחירה החופשית. אבל לא כולם מצליחים בזה מיד.
ויש אנשים שבפנים יש להם עדיין שאלות. הם רוצים להבין, לברר, להרגיש שלמים.

האתר הזה נועד בדיוק בשבילכם — לא כדי לשכנע, אלא כדי להאיר, לחבר, ולפתוח דלת למי שבאמת מחפש להבין. מי שאינו רוצה לדעת, לא ישתכנע גם מול ההיגיון הרב ביותר. מטרת האתר איננה לסתור את המדע, אלא להוסיף לו רובד נוסף — הרובד הרוחני. כמו שבמדע ישנם פלאים וגילויים מופלאים בעולם החומר, כך גם בעולמה של הרוח קיימת מציאות עמוקה ונפלאה, שאינה ניתנת לבדיקה בכלים מדעיים – לא כי היא שקרית, אלא כי היא שייכת למישור אחר. מטרתנו היא להראות כיצד התורה והמדע אינם סותרים, אלא מציגים שני היבטים של אותה מציאות – החומר והרוח. כפי שנראה בהמשך, לכל דבר יש יותר מצד אחד – וזו הבחירה של כל אחד מאיתנו באיזו עין להסתכל.

"זה לעומת זה עשה האלוקים" (קהלת ז, יד)

חז"ל גילו לנו עיקרון עמוק: לכל כוח של קדושה, יש כוח מקביל מהצד השני. כמו שהיה משה רבנו — כך היה בלעם. כמו שיש חכמים שמובילים אל האור — יש גם חכמים שמובילים אל החושך. המדע והפילוסופיה מלאים באנשים חכמים — כמו אריסטו, דרווין או איינשטיין שפיתחו את ההבנה האנושית, אך עשו זאת ללא הכרה בבורא. ומולם עמדו ענקי רוח מהצד של הקדושה — הרמב"ם, האר"י הקדוש, רמח"ל, הרב קוק, הבעל שם טוב — שהראו שאין ניגוד בין חכמה לאמונה — אלא שלמות. הכיוון הוא מה שקובע.האם החכמה מקרבת אותך לבורא — או מרחיקה אותך ממנו הרעיון שהשם שם כיסויים בשביל הבחירה החופשית בין טוב לרע, כנגד הכיסוים הביא לנו תורה שאין להסביר את העומק שלה הרוחני.

ואין סתירה בין חכמה לאמונה

המדע מגלה איך העולם פועל. האמונה מגלה למה העולם קיים. אם יש שאלות שעדיין לא פתורות בצד של האמונה — זכור שגם הצד השני לא יודע הכול. ם במדע — רוב הדברים הם תאוריות, ניסויים, חיפושים, עדכונים בלתי פוסקים.הם מודים בעצמם — התמונה עוד לא שלמה. אז אין טעם לזלזל באמונה רק כי יש בה שאלות — כשהשאלות קיימות גם מהצד השני. אנחנו רק באמצע הדרך. עוד לא הגענו לתכלית. אבל ביום ההוא —"יהיה ה' אחד ושמו אחד." הכול יתבהר.החכמה והאמונה יתאחדו.העולם יתוקן, והלב יירגע.

יסוד אמונה
פאי - רמז
תורה ומדע

האם יש בורא? ומה הרמב"ם באמת אומר בסרטון?

בסרטון רואים את הרמב"ם "יושב" מול דרווין וסטיבן הוקינג – ושואלים שאלה שכל אדם חכם שואל מתישהו:

אם הכול צריך מניע – מי הניע את הראשון?

דרווין והוקינג מייצגים את החשיבה המדעית הרווחת – הם מחפשים הסבר בתוך העולם.
אבל הרמב"ם עוצר לרגע ואומר:
"רגע – אתם בודקים את כל החלקים, אבל מי בכלל התחיל את כל האפשרות הזאת?"

מה המדע הצליח להסביר – ומה לא? לכבוד האמת, המדע הצליח הרבה:

  • להסביר איך כוכבים נוצרים.
  • להסביר איך תאים מתחלקים.
  • להסביר איך מינים מתפתחים.

אבל המדע נשאר בתוך המסגרת של:  "משהו גרם למשהו אחר"  זו שרשרת סיבות – אבל היא אף פעם לא מסבירה: איך התחיל ה"משהו הראשון"?  איך בכלל הופיע חומר, מרחב, זמן או חוקי טבע? כאן נכנס הרמב"ם.

מה הרמב"ם טוען?

הרמב"ם מביא הוכחה שהייתה קיימת עוד בימי אריסטו – שנקראת המניע שאינו מונע או הסיבה הראשונה. והוא מסביר בפשטות:

  • כל דבר חומרי נע ומושפע ממישהו אחר.
  • כל תנועה חייבת להתחיל ממשהו אחר שגרם לה.
  • אבל אם נלך אחורה שוב ושוב –
    נגיע לרגע שבו חייב להיות משהו שלא זז, שלא השתנה, שלא הושפע –
    ודווקא משום כך הוא הגורם לכל.

כלומר: הבורא הוא לא חומר ולא כפוף לזמן ותנועה. הוא רצון טהור, שכל, מקור – ולכן הוא לא צריך מניע. הוא לא התחיל – הוא התחלה בלי התחלה. (חשוב להדגיש שזה רק בגדר ההגדרה שאנחנו הקרוצי חומר יכולים להגיע אליה כי הוא הרבה מעבר לרצון ושכל זה משהו אינסופי לא מוגבל מעבר למרחב מעבר לזמן, אנחנו פשוט מנסים לתאר אינסוף בכלים של סופיים)

דוגמה פשוטה: אור ושמש

תארו לעצמכם שמישהו שואל: "מי הדליק את השמש?"

התשובה: אף אחד. היא פשוט זורחת – זה טבעה. השמש לא "נוצרה" כל בוקר – אלא היא המקור שממנו יוצא האור. כך גם לפי הרמב"ם – האל הוא המקור לכל, לא משהו שנדלק מבחוץ.

דוגמה פשוטה: הרצון האנושי

דוגמה מהחיים תחשבו על בן אדם: יש לו גוף (חומר) – אבל גם רצון. הרצון שלך לפעמים מניע את הגוף
אתה קם, הולך, בוחר.  אבל אף אחד לא "הניע" לך את הרצון. לפעמים אתה פשוט רוצה – בלי שיזיזו אותך מבחוץ.אז אם רצון אצלנו כבר "מעל לחומר",  קל יותר להבין מה הרמב"ם מתכוון כשהוא אומר שהבורא הוא רצון טהור.

ואיפה כאן התודעה?

עוד שאלה שהמדע לא פתר: איך מחומר "מת" נוצר פתאום מישהו שחושב? הרי גם אם המוח שלנו זה "כבלים" ו"חשמל" – מי זה שחושב? מי זה שיודע שהוא קיים? הרמב"ם אומר: יש באדם שכל נבדל, נקודה אלוהית, וזו הנשמה – והיא מחברת אותנו לאותו בורא שאין לו גוף, אבל יש לו רצון ודעת.

לסיכום

מה שהמדע מציע זו שרשרת סיבות, אבל הרמב"ם דורש לחשוב עוד שלב אחורה:  מאיפה באה עצם האפשרות לכל זה? האל לפי הרמב"ם:

  • לא גוף
  • לא זמן
  • לא משתנה
  • לא התחיל

ולכן – לא צריך מישהו שיגרום לו. הוא ה"שֵׂכֶל", ה"יודע", ה"רצון" – שמתחיל הכול בלי שיזיזו אותו.

ואגב בעבר הדעה הייתה המקובלת של אריסטו שהעולם קדמון, ואם זה הרמב״ם לא הסכים, והיום אכן אנחנו יודעים שהעולם נוצר יש מאין כמו שהרמב״ם טען. 

המדע מתקרב לתורה – מה שהיה מרוחק מתברר כאמת

בסרטון שלפניכם ניתן לראות כיצד המדע המודרני הולך ומתקרב אל עקרונות שכבר מופיעים בתורה. בעבר, הפער בין תפיסות המדע לתפיסות התורה היה גדול בהרבה – במיוחד בתקופת הרמב"ם, אז הדעה המדעית הרווחת בעקבות אריסטו הייתה שהעולם קדמון, כלומר לא נברא מעולם אלא היה קיים תמיד. לעומת זאת, הרמב"ם טען שהעולם נברא יש מאין, כפי שמתואר בתורה.

מאז התגלה המפץ הגדול, הבסיס המדעי השתנה: כיום מקובל על רוב המדענים שלעולם אכן הייתה התחלה – דבר שסותר את תפיסתו של אריסטו, ומאשר את דברי הרמב"ם.

מכאן ניתן להבין שהמדע, במהותו, אינו סותר את התורה, אלא עוסק רק במה שביכולתו למדוד – כלומר, בחומר. ואכן, המפץ הגדול מתאר את רגע תחילתו של החומר, אך השאלה העמוקה יותר – מי יצר את החומר ומדוע – נותרת פתוחה.

בסופו של דבר, ככל שהמדע מעמיק בחקירה, מתברר לו שהסבר יסודי להיווצרות העולם חייב לכלול מציאות של רצון, תבונה וכוח שמעל לחומר ולזמן – והכוונה היא לבורא.

🌱 מה תמצאו כאן?
  • ✨ מאמרים קצרים למחשבה והשראה
  • 📚 חיבורים בין מדע, פילוסופיה ואמונה
  • 🎧 שיעורים ודברי תורה
  • ❓ תשובות לשאלות נפוצות באמונה
  • 🌿 כלים לחיזוק הלב והנפש — גם למאמין, גם לשואל, גם למי שבאמצע

תפריט נגישות

Scroll to Top